לנצח ולהישאר על הקרקע. בדיוק כמו שאחרי הפסד צריך לדעת להרים את הראש – כך גם ל”חגיגות” ניצחון יש את המינונים הנכונים. אין ספק – חייבם לחגוג וליהנות מניצחון גדול, להחמיא לעצמנו על המאמץ וההשקעה… אבל יום-יומיים אחרי, כשהכל נרגע, הספורטאי במאבק עם עצמו ובעיקר עם מחשבותיו על “איך אני מגיע הכי מוכן למשחק הבא?”. 
אחרי ניצחונות גדולים, לא מעט ספורטאים נכנסים לסוג של שאננות… גם אם באופן לא מודע. מרגישים שהם עברו הכל ושום דבר כבר לא יכול להפתיע אותם. ברגע שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל, אנחנו לא יכולים להתקדם, אנחנו לא יכולים ללמוד יותר.

במקום שכל דבר שאנו לומדים יהפוך להיות “עוד משהו” שאנחנו יודעים, כדאי לנסות ולהחליף זאת בתזכורת ל”כמה מעט אנו יודעים”. אחת הדרכים לעשות זאת היא להתייחס לכל דבר שאנו לומדים כמו חתיכה בפאזל גדול יותר שעדיין יש בו חלקים חסרים.

ערכים כמו צניעות, התמדה והשקעה יחזירו אותנו למסלול במהרה! בנוסף, דווקא ברגעים בהם אנחנו מרגישים ש”זהו, עשיתי את שלי” – צריך להזכיר לעצמנו את מטרות העל שלנו, אלו שיזכירו לנו מה אנחנו רוצים להשיג בסוף.