ליאור ליפשיץ

ליאור ליפשיץ

רוטינות בספורט

זוכר את הפעם הזו שלא הבנת איך החטאת זריקת עונשין שבדרך כלל נכנסת בקלות? או את הרגע הזה שהפנדל הלך בדיוק הפוך ממה שתכננת? או אולי את חבטת ההגשה בנקודת המשחק שפגעה פעמיים ברשת?!?

איך זה שספורטאי מקצוען נכשל אחרי אין ספור תרגולים ואימונים? האם זה מקרי? האם זה מזל? או אולי כל הביצועים החלשים נגרמו מהסחות דעת?

ספורטאים מתאמנים מאות שעות על מהלך אחד מסוים, לא יוצאים מהמגרש עד שהביצוע מושלם, לא מרפים עד שהטכניקה מרגישה הכי טוב שיש. אבל אז, בזמן אמת, שנייות לפני היצוע, עלולים לקרות מספר דברים שיוציאו את הספורטאי מפוקוס: זה יכול להיות קהל שצועק מהיציע, שחקן יריב שנכנס לך למחשבות או אפילו הציפייה שלנו מעצמנו להצליח. ברגעים האלו, כשספורטאימפסידלהפרעות החיצוניות או הפנימיות, כנראה ששום אימון לא יועיל לביצוע טוב יותר.     

ספורטאי עסוק שעות רבות באימוניםזו עובדה. אך בלי לשים לב ובין כל האימונים הפיזיים הלא פשוטים הספורטאי שוכח להכין את הראש לביצוע, את הצד המנטאלי. במשפטים הבאים נדבר על רוטינותשהיא  כלי יעיל שספורטאים נעזרים בו בזמן אמת. חשוב להדגישרוטינות הוכחו כיעילות ומשפרות את ביצועי הספורטאיםLobomeyer & Wasserman 1986) ).

אז מה זו בכלל רוטינה?

רוטינה היא רצף שיטתי של התנהגויות תנועתיות, רגשיות וחשיבתיות, המוציאות אל הפועל מיד לפני ביצוע משימות בעלות קצב פנימי (לידור 2007). במילים פשוטות יותר: רוטינה היא טקס קבוע, סוג של שגרה שספורטאי התאמן עליה מבעוד מועד במטרה לבצעה בצורה הטובה ביותר.

הנה כמה דוגמאות לרוטינות תנועתיות, מחשבתיות ורגשיות:

רוטינה תנועתית כאשר שחקן טניס מכדרר מספר כדרורים זהה בכל פעם לפני שניגש להגשה. או למשל כאשר שחקן כדורסל מסדר את הקווים” (של הכדור) בדיוק אותו הדבר בכל זריקה.

רוטינה מחשבתית שחקן כדורגל מדמיין את הכדור נכנס לרשת שניות לפני בעיטת הפנדל. או למשל כאשר שחיינית אולימפית מדברת לעצמה שניות לפני ההזנקה לתחילת המשחה.

רוטינה רגשית מרכיב זה רוצה לייצר אצל הספורטאי הרגשה/תחושה מסוימת לפני ביצוע. תחושות ורגשות כגון: שלמות, ביטחון עצמי, הוכרת תודה וכו‘.

חשוב להגידרוטינה טובה ויעילה תכיל את שלושת המרכיבים שצוינו.

כמובן שתועלת רבה לביצוע רוטינה קבועה לפני פעולה, חלק מהיתרונות המשמעותיים הם:

  1. מרכיב מרכזי מפעולות הספורטאי הם תוצאה של הרגלים ולא מתוך בחירה חופשית. רוטינה תייצר אצל הספורטאי הרגלים טובים.
  2. בזמנים מלחיצים ספורטאים נוטים להתנהגויות רגרסיביות מורגלות ורצוי שאלה תהיינה רוטינת פעולה חיוביות
  3. הרוטינה מפחיתה עמימות, שומרת על ריכוז ומקושרת על ידי התניה לביצוע טוב.
  4. הרוטינה מפחיתה חרדה ומעלה ביטחון עצמי.

הנה כמה צעדים פשוטים לספורטאי שרוצה לבנות לעצמו רוטינה ולא יודע מאיפה להתחיל:

  1. בחר לעצמך מיומנות שבה יש לך מספר שניות מוגבל להתכונן לפני הפעולה עצמה.
  2. החלט על  סדר קבוע של פעולות שמכילות את שלושת המרכיבים: תנועתי, מחשבתי ורגשי.
  3. תרגל באימונים עשרות פעמים את הרוטינה בדיוק בסדר שקבעת.
  4. במידה ויש אלמנטים שמרגישים לא בנוח בביצוע הרוטינההחלף לפעולות אחרות נוחות יותר

חשוב לציין, יש הבדל משמעותי בין רוטינות לאמונות תפלות. אמונה תפלה היא רצף נוקשה וחריג של התנהגות, הנתפש על ידי הפרט הנוקט אותו כבעל חשיבות ותועלת חיובית, בעוד במבט אובייקטיבי אין קשר סיבתי נראה לעין בין אופי הפעילות המבוצעת לבין התוצאות המקוות.(Cashmore, 2005)

השימוש באמונות תפלות במצבים המערבים אי ודאות נפוץ לאורך כל ההיסטוריה והספורט איננו יוצא דופן. מגוון האמונות התפלות עצום: כניסה ראשון /אחרון למגרש נשיקה לדשא, נשיקה לכדור, מלח בנעליים, שמן זית על הקורות, הפרחת יונים, לבישת חולצה/ גרביים/תחתונים קבועים או בסדר קבוע ועוד. (שמואל בורג, 2013)

יש לי יותר מדי אמונות תפלות וזה מעצבן. ההרגשה  היא שאני מוכרחה לעשות אותן, כי אם לא אני אפסיד” (סרינה וויליאמס)

לסיכום,

גורמים רבים לא נמצאים בשליטתו של הספורטאי: שופט, שחקן יריב, החלטות של מאמן וכו‘. הדבר העיקרי שיכול להיות בשליטה זה הספורטאי עצמו! רוטינות עוזרות למקסם את השליטה בביצוע על ידי הכנה נכונה.

אהבתם? שתפו עם אחרים:

רוצה לשמוע עוד על הקורס הדיגיטלי

'כלים למנטאליות מנצחת'

7 אימונים מנטאליים שמכסים את הנושאים הכי קריטיים להצלחה של הילד שלך כספורטאי ובחיים